• CTZ – אזור דחף הקולטנים הכימיים – מרכז במוח המוארך שמעורר בחילות והקאות על מנת לעודד את הגוף להיפטר מחומרים רעילים או מסוכנים הנכנסים אליו.
  • IV – תרופה הניתנת לתוך הוריד (intravenous)
  • אונקולוגיה – ענף ברפואה העוסק בחקר מחלת הסרטן והטיפול בה.
  • בחילות והקאות אקוטיות (Acute) – מופיעות תוך מספר דקות עד 24 שעות מקבלת הטיפול הכימותרפי. הן לא נמשכות יותר מ- 24 שעות.
  • בחילות והקאות מאוחרות (Delayed) – מתפתחות לאחר יותר מ- 24 שעות מקבלת הטיפול הכימותרפי, ועשויות להימשך עד 5-7 ימים. הן מגיעות לשיאן 48 עד 72 שעות לאחר הטיפול.
  • בחילות והקאות מוקדמות (Anticipatory) – תחושת בחילה, שלעיתים מלווה בהקאה, יכולה להתעורר כתגובה מותנית להתנסות הקודמת בטיפולי כימותרפיה. מכיוון שמטופלים שאינם מקבלים טיפול מונע נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בחילות והקאות, חשוב למנוע בחילות והקאות כבר מהטיפול הראשון, או בשלב המוקדם ביותר שניתן.
  • בחילות והקאות מתפרצות (Breakthrough): בחילות והקאות המתפתחות למרות הטיפול התרופתי הניתן למניעת בחילות והקאות שאחרי כימותרפיה.
  • טיפול Adjuvant– שילוב מספר טיפולים. לדוגמה: כאשר הכימותרפיה ניתנת בנוסף לניתוח ו/או להקרנות (רדיותרפיה)
  • טיפול הצלה – תרופות נוגדות בחילה והקאות הניתנות במצבים של בחילות והקאות מתפרצות.
  • טיפול נאו-אדג'ובנטי או כימותרפיה ראשונית – כימותרפיה הניתנת לפני ניתוח במטרה לכווץ את הגידול אם הוא גדול במיוחד או לעצור את התפשטותו אם הוא מראה סימני התפשטות מהירה בטרם ההתערבות הכירורגית.
  • טיפול פליאטיבי – טיפול תומך למטופל יכול לכלול כל טיפול המקל על המטופל, תרופתי או שאינו תרופתי
  • כימותרפיה – תרופה ההורגת תאים. מטרתה להרוס תאים סרטניים, אך טיפולי כימותרפיה רבים הורסים גם תאים בריאים.
  • רצפטור לנוירוקינין-1 (1NK-) – קולט ן הנמצא במערכת העיכול ובמערכת העצבים המרכזית. כאשר קולטנים אלה מקבלים גירויים ממקורות שונים (כגון כימותרפיה) הם עלולים לשלוח אותות למרכז ההקאה, הנמצא במוח.
  • סטרונים (setrons)מכונים גם מעכבי רצפטור 5HT-3 – כאשר אדם מקבל כימותרפיה, עלול להיווצר תהליך שבו משתחררים מספר כימיקלים הגורמים לבחילה ולהפעלת רפלקס ההקאה. אחד מהכימיקלים הללו הוא סורוטינין. מעכבי 5HT-3היא קבוצת תרופות החוסמת את רצפטור הסרוטונין על מנת למנוע בחילות והקאות.
  • סייקל (cycle)מחזור טיפול – כימותרפיה ניתנת לרוב בפרקי זמן קבועים, אחת למספר שבועות. כל פעם שניתן טיפול מתחיל מחזור טיפול חדש.
  • פוטנציאל אימטי – הסיכוי שהשימוש בכימותרפיה המסוימת יגרום לתופעות לוואי של הקאות ובחילות
  • פוטנציאל אימטי גבוה (HEC) – כימותרפיה שעלולה לגרום לכך שכ 90% מהמטופלים ירגישו בחילה לאחר הטיפול באים לא קיבלו תרופת מניעה.
  • פוטנציאל אימטי מתון (MEC) – כימותרפיה שעלולה לגרום לכך שכ 30%-90% מהמטופלים ירגישו בחילה לאחר הטיפול באים לא קיבלו תרופת מניעה
  • פוטנציאל אימטי נמוך – כימותרפיה שעלולה לגרום לכך שכ- 10% עד 30% מהמטופלים ירגישו בחילה לאחר הטיפול באים לא קיבלו תרופת מניעה